רב תחומי צורפות אופנה עיצוב גרפי עיצוב מוצר עיצוב פנים אדריכלות
  עיתון עיצוב  
מתנ"ס מבועים, מרחבים
ג'ויס אורון

// מבני ציבור
המתנ"ס במבועים תוכנן להבנות במרחבים בנגב עבור אוכלוסיה המונה 7,000 איש מכל רחבי האזור. המועצה המקומית של מרחבים מספקת מגוון של פעילויות, לכן הייתה נחוצה סביבה פיזית להכיל אותם. המתנ"ס המוצע תוכנן לשרת מגוון רחב של גילים ואנשים: עם מעון יום לפעוטות וכמות גדולה של פעילויות לנוער ומבוגרים: אומנת, אמנות, מוסיקה וספורט. בלב הבניין אולם רב תכליתי, מקום למפגשים חברתיים, אירועים והצגות. הבניין מרוחק מהכביש וכך הוא נצפה מרחוק בכל הדרו. בעזרת רמפה ומדרגות נוצרת עלייה מתונה אל הבניין. השפה העיצובית היא של ניגוד בין ה”תחרתי" ל"מונוליתי". האלמנטים התחרתי" הם קולונדות בורסיות שונות: עגולות,ישרות, גבוהות ונמוכות. הפיתוח החיצוני ממשיך ומדגיש את קווי הבניין על ידי טרסות של גינון המהדהדים את הצורות העגולות והישרות של הבניין. אדריכלית אחראית: טלי חתוקה.

קישור לאתר של המעצב

מתנ"ס מבועים, מרחבים מתנ"ס מבועים, מרחבים מתנ"ס מבועים, מרחבים
 
מרכז האזרחי והקהילתי, קירית אונו
ג'ויס אורון

// מבני ציבור
לפרויקט מרכז האזרחי ככר העיר, פריבילגיה מיוחדת בהערכתה הוויזואלית עקב העמדתה בעיר. מיקומו בסיום של פארק עירוני גדול התחום בין שתי שורות של בנייני מגורים גבוהים. מיקום זה מאפשר מבט מרוחק, וחזית הפרויקט מתגלה במלוא הדרה. במבנה הארכיטקטוני של העירייה+מתנ"ס+מרכז מסחרי, שכמו שהוא מייצג את העיר כולה, הוא בעצמו בנוי כעיר קטנה עם מכלול של חללים וצירים והשפה הארכיטקטונית המתאימה לה: "ככר", "רחוב", "גן", וכו'. הקונצפציה העיצובית של מבנה לחוד וכולם יחד יוצר הרמוניה: האלמנט העיצובי החוזר על עצמו ממבנה למבנה הוא של "קופסא בתוך קופסא". העיקרון מקבל ניואנסים שונים ממבנה למבנה לפי הפונקציה שהוא מכיל. הבחירה של המימדים (או מסות הגושים), כמו זו של החומרים, נעשה במטרה ליצור ניגודים אסתטיים עיצובים: השימוש של ה"אטום" מול ה"תחרתי-אוורירי", בין ה"כבד" ל"קל", בא במטרה ליצור הרמוניה עיצובית וביטוי נכון של כל פונקציה. לווי והיגוי: אדר' דני רז, מהנדס עיריית קריית אונו.

צילום : רן ארדה

קישור לאתר של המעצב

מרכז האזרחי והקהילתי, קירית אונו מרכז האזרחי והקהילתי, קירית אונו מרכז האזרחי והקהילתי, קירית אונו
 
הספרייה המרכזית, חיפה (תכנון)
ג'ויס אורון

// מבני ציבור
האופי העיצובי של הספרייה חייב לנבוע: 1. ממיקומה בקונטקסט התרבותי וההיסטורי. 2. מתנאי הפרוגראמה, מהיותה מקום ללימוד וקריאה ו-3. ממיקומה במרקם העירוני: שטח וטופוגרפיה. 1. ההיסטוריה בהגיענו למתחם הספרייה מתגלה קודם כל "כיכר" המיועדת לפעילויות תרבויות. זו "כיכר" לתושבים, "כיכר" לכרמל, "כיכר" לחיפה. ברקע לכיכר הקמנו חומה, הד לחומת-חיפה מימי התורכים ואמצעי ליצירת שקט במבנה עצמו. הבחירה של ה"משולש" כצורה בסיסית לספרייה ול"חומות", יסודה בגבולות הבעלות בין השטח המיועד לתכנון הספרייה לבין השטח הפתוח של "המרכז ללימודי ישראל היפה". הצורות מתמזגות זו בזו בצורה הרמונית. לבחירת המשולש כצורה יש פן אחר, הפן הסימבולי. בהיסטוריה שייכו את המשולש כסמל לשיקול דעת של האדם ב"דיבור", ב"מחשבה", וב"מעשה". הספר, הלימוד, הם הדלק הבסיסי למעשה, למחשבות ולנאומי בני אדם. המשולש, בנוסף, מייצג "שווי משקל" ו"הרמוניה". בחיפה, מוסלמים, נוצרים ויהודים חיים אלה ליד אלה בהרמוניה יחסית, במשך כל ההיסטוריה שלה. 2. הפרוגראמה מבנה הספרייה מורכב משלושה אגפים: א). גוש מבוגרים ונוער. ב). גוש התפר, התנועה ו-ג). אגף הארכיון, בית הסופר, מתחם ילדים ופונקציות הכניסה. 3. טופוגרפיה ארכיטקטורה צריכה לכבד את הקווים הטופוגרפיים, אבל גם צריכה שתהיה "יד מובילה", במילים אחרות אדריכלות של "גסטלט". זאת הסיבה שצורה של משולש נקי משמש בספרייה כקשר בין ה"סדר" וה"חופש". המשולש מתאים לטופוגרפיה, ובו זמנית מוסיפה לסדר. בסיכום חיפה,בגלל תנאים הטופוגרפיים וההיסטוריים, הינה עיר מחולקת לאזורים ושכונות. מה שנותן לה את ייחודה זה החוזק של ההר והים. הספרייה העירונית של חיפה צריכה להיות סמל ויזואלי של עירה וסמל תרבותי של מה שהיא מאכלסת בתוכה. היא יושבת וצומחת מתוך ההר ומתייחסת לים. שני הדברים יחד תורמים לתנאיי הסביבה, לשקט ולתאורה, הנחוצים לשימוש המבנה כהיכל קריאה ולימוד.

צילום : רן ארדה

קישור לאתר של המעצב

הספרייה המרכזית, חיפה (תכנון) הספרייה המרכזית, חיפה (תכנון) הספרייה המרכזית, חיפה (תכנון)
 
מתנ"ס בית אליעזר, חדרה
ג'ויס אורון

// מבני ציבור
מתנ"ס בית אליעזר עומד במקום מפגש חשוב - שכונה, בפינת שני רחובות עם ככר נרחבת לפניו, כך שהוא נהנה מנוכחות משמעותית במרקם הבנוי. בחירת החומרים והגוונים נובעת ממקומו הגיאוגרפי וההיסטרי של הבניין. הבחירה באבן חול כתשתית העיצובית של החזיתות משדרת מכובדות והגנה, ובו-בזמן קשר למבני האבן המקוריים של חדרה. חומרים קלים יותר, כמו ציפויי אלומיניום וזכוכית, מבטאים את הקשר לארכיטקטורה העכשווית. בבניין זה קיים שווי משקל "אסטטי" ו"פיסולי": שני קירות "חותכים" את דרכם דרך מסות הנמוכות ומעוגלות יותר, וקיר נוסף, בניצב להם, חודר לתוך הכניסה הראשית.

צילום : רן ארדה

קישור לאתר של המעצב

מתנ"ס בית אליעזר, חדרה מתנ"ס בית אליעזר, חדרה מתנ"ס בית אליעזר, חדרה
 
מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד בוטלו, גיבעתיים
ג'ויס אורון

// מבני ציבור, מגורים, תכנון עיר
מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד-בוטלו ז"ל לנשים, נבנה ברח' בן גוריון פינת עמל בגבעתיים. המבנה הינו מרכזי בעיר ומשמש כמרכז אירועים קהילתי, בעיקר לנשים בנות גיל הזהב. במסגרת המנהלה מתנהל ייעוץ משפטי ורישום למעונות. בתכנון המרכז ביטאתי את תהיותיי שנובעות מתוך הקונפליקטים שהציב המודרניזם המערבי בפני נשים: להיות אישה המפלסת את דרכה בעוצמה ובתעוזה מחוץ לבית, או להיות "אשת-בית". האישה הראשונה המוזכרת מקבלת את ביטויה במבנה קירות ישרים, גבוהים ואפורים המפלסים דרכם דרך המסות הנמוכות יותר. הקירות הנמוכים והמעוגלים, היוצרים קווים רכים ומשתלבים, מבטאים סוג של חיבוק והגנה ומסמלים את ה"אישה הביתית". בכל אישה ישנם למעשה שני הצדדים, בימנו יש למצוא את האיזון הנכון בניהם. בניין זה אינו מכיל רק האיזון ה"מטאפורי" הרעיוני שהוסבר כאן. תפיסתו המבנית של בית ויצ"ו עושה גם שילוב והצלבה בין תפיסה פילוסופית ואומנותית. הניגודים האסתטיים שנוצרים בין חומרים "כבדים" (האבן חול המקומי) ל"קלים" (המתכת מהאדריכלות הבינלאומית), והניגוד בין הגוונים ה"חמים" של האבן וצבע הקירות הפנימיים, לבין הגוונים ה"קרים" של הטיח כורכרית האפורה בקירות החוצים וציפוי האלומיניום סביב הגליל של הכניסה, כל אלה יוצרים עניין פיסולי בחזיתות ופנים הבניין. אדריכלים אחראים: טלי חתוקה, איריס לוין, יפעת וינציגסטר.

צילום : רן ארדה

קישור לאתר של המעצב

מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד בוטלו, גיבעתיים מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד בוטלו, גיבעתיים מרכז ויצ"ו ע"ש גבי מוד בוטלו, גיבעתיים
 
עמוד: 1  
 

לקסיקון העיצוב
והאדריכלות הישראלי

האנשים והגופים המרכזיים,
המרכיבים לטעמנו את תחום
העיצוב והאדריכלות בישראל.


אדריכלים ומעצבים החיים ופועלים בעיקר בישראל (ללא הבדל גזע, דת ומין), שיצרו יצירה הראויה לדעתם להיות מוצגת על הבמה המרכזית של היצירה הישראלית - מוזמנים לשלוח את יצירותיהם לפי ההנחיות ובצירוף הטופס המצ"ב. אין הגבלה במספר העבודות שאפשר לשלוח. העבודות שיבחרו על ידי מערכת "עיתון עיצוב", יוצגו על במה זו. התצוגה ללא תשלום.

להצגת עבודותיך



אדריכלות

חפשו מעצבים בקטגוריה המציגים בבמה המרכזית לפי א-ב

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ  ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש  ת



חפשו עבודות בקטגוריה המוצגות בבמה המרכזית לפי טקסט




 

דינה שהם // עיצוב תקשורת חזותית        בניית אתרים // QualityNet        כל הזכויות שמורות // מתחמי עיצוב בע"מ