אימוץ כלב מעמותה: כל מה שכדאי לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה
אימוץ כלב הוא החלטה מרגשת שמשנה את החיים. מדריך מעשי לבחירת הכלב המתאים, להכנת הבית ולשבועות הראשונים יחד.
בכל רחבי הארץ פועלות עמותות ומקלטים שבהם מחכים כלבים רבים לבית חם. אימוץ כלב הוא אחת ההחלטות היפות שמשפחה יכולה לקבל, אבל היא גם התחייבות לשנים ארוכות. כלב אינו צעצוע ואינו מתנה ליום הולדת. הוא בן משפחה עם צרכים, אופי והיסטוריה משלו. מי שמתכונן נכון לאימוץ מגדיל מאוד את הסיכוי שהקשר יצליח, ושהכלב לא יחזור למקלט אחרי כמה שבועות.
לשאול את השאלות הנכונות לפני שמחליטים
לפני שמגיעים לעמותה, כדאי לשבת כמשפחה ולענות בכנות על כמה שאלות. כמה שעות ביום הכלב יישאר לבד? מי יוציא אותו לטיולים בבוקר ובערב, גם בחורף הגשום וגם בשרב? מה קורה כשנוסעים לחופשה? האם הדירה שכורה, והאם בעל הבית מאשר בעלי חיים? האם יש בבית מישהו עם אלרגיה?
כדאי גם לחשוב על העלויות. מעבר למזון, יש חיסונים שנתיים, טיפולים נגד פרעושים וקרציות, ביקורים אצל וטרינר, ולפעמים גם הוצאות לא צפויות על טיפולים רפואיים. ביטוח בריאות לכלב יכול לעזור, וכדאי לבדוק את האפשרויות מראש. כשההחלטה מתקבלת אחרי שכל השאלות האלה נשאלו, הסיכוי לאכזבה קטן בהרבה.
לבחור כלב לפי האופי ולא לפי המראה
הטעות הנפוצה ביותר באימוץ היא בחירה לפי מראה. גור חמוד בתמונה עלול להתברר ככלב אנרגטי במיוחד שזקוק לשעתיים של פעילות ביום, דבר שלא מתאים למשפחה שעובדת שעות ארוכות. הרבה יותר חשוב להתאים את רמת האנרגיה, הגודל והאופי של הכלב לאורח החיים שלכם.
המתנדבים בעמותות מכירים את הכלבים היטב, ושווה מאוד להקשיב להם. ספרו להם בכנות על הבית, על הילדים, על בעלי חיים אחרים ועל שעות העבודה, ובקשו המלצה. כלבים בוגרים הם לעתים קרובות בחירה מצוינת. האופי שלהם כבר ידוע, רבים מהם כבר רגילים לעשות צרכים בחוץ, והם זקוקים לפחות השגחה מגור. אל תפסלו גם כלב מבוגר יותר, שיכול להיות חבר שקט ואסיר תודה.
להכין את הבית לפני ההגעה
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את כל מה שצריך כדי שהמעבר יהיה חלק. רשימה בסיסית כוללת:
- מיטה או מזרן במקום שקט, רחוק מהכניסה הראשית
- קערות למים ולאוכל, ומזון זהה לזה שקיבל בעמותה לימים הראשונים
- רצועה, קולר עם תג שם וטלפון ורתמה נוחה
- כמה צעצועים ללעיסה ולמשחק
- שקיות לאיסוף צרכים
כדאי גם לעבור על הבית מנקודת המבט של הכלב. כבלים חשמליים, נעליים, צמחים רעילים ופחי אשפה פתוחים הם פיתוי ומקור לסכנה. שער תינוקות יכול לעזור להגביל את הכלב לחלק מהבית בשבועות הראשונים, עד שהוא לומד את הכללים.
הימים הראשונים: סבלנות ושקט
המעבר מהמקלט לבית הוא שינוי דרמטי עבור הכלב. הוא נכנס למקום חדש, עם ריחות, קולות ואנשים שאינו מכיר. כלבים רבים מגיבים בהתחלה בביישנות, בהסתתרות, בחוסר תיאבון ואפילו בתאונות של צרכים בתוך הבית. זה נורמלי ובדרך כלל חולף.
מקובל לדבר על כלל של שלוש: שלושה ימים של הסתגלות ראשונית, שלושה שבועות של לימוד השגרה ושלושה חודשים עד שהכלב מרגיש באמת בבית. בימים הראשונים כדאי להימנע מאורחים רבים, מטיולים ארוכים במקומות הומי אדם ומביקורים אצל המשפחה המורחבת. תנו לכלב להתרגל בקצב שלו, עם שגרה קבועה של אוכל, טיולים ושינה.
בניית קשר ואילוף בסיסי
הדרך הטובה ביותר לבנות אמון היא דרך עקביות וחיזוק חיובי. כשהכלב עושה משהו רצוי, כמו לבוא כשקוראים לו או לשבת בשקט, מתגמלים אותו בחטיף קטן ובמילה טובה. עונשים פיזיים או צעקות רק מגבירים פחד, במיוחד אצל כלבים שעברו חוויות קשות בעבר.
כדאי להתחיל בפקודות בסיסיות כמו שב, ארצה, בוא והישאר, באימונים קצרים של כמה דקות כמה פעמים ביום. אם הכלב מגלה קשיים התנהגותיים, כמו פחד קיצוני, נביחות בלתי פוסקות או תוקפנות, מומלץ לפנות למאלף כלבים מוסמך או לוטרינר המתמחה בהתנהגות. טיפול מוקדם חוסך הרבה תסכול לשני הצדדים.
בריאות ורישום
בשבוע הראשון כדאי לקבוע תור לבדיקה אצל וטרינר, גם אם הכלב הגיע מהעמותה עם חיסונים ושבב. הבדיקה מאפשרת להכיר את מצבו הבריאותי, לקבוע לוח זמנים לחיסונים ולטיפולים, ולהתייעץ על תזונה מתאימה. זו גם הזדמנות לשאול שאלות על התנהגות ועל צרכים מיוחדים.
חשוב לוודא שפרטי הבעלות על השבב עודכנו לשמכם, ושהכלב רשום ברשות המקומית כפי שמחייב החוק. כלב עם שבב ותג מעודכנים מוחזר לבעליו מהר הרבה יותר אם הוא בורח או הולך לאיבוד, דבר שקורה לא פעם בשבועות הראשונים כשהכלב עדיין לא מכיר את הסביבה.
כשיש בבית ילדים או חיות אחרות
אם יש בבית ילדים, חשוב להכין אותם לפני שהכלב מגיע. הסבירו להם שהכלב החדש עלול להיות מפוחד בהתחלה, שאסור לחבק אותו בכוח, להפריע לו כשהוא אוכל או ישן, או למשוך בזנב ובאוזניים. ילדים צעירים צריכים להיות תמיד בהשגחה של מבוגר כשהם נמצאים עם הכלב, לפחות בחודשים הראשונים, עד שהקשר מתבסס ושני הצדדים מכירים זה את זה.
אם יש בבית כלב נוסף, מומלץ שהמפגש הראשון ייערך על שטח ניטרלי, למשל בגינה ציבורית, כששני הכלבים ברצועה. הרבה עמותות מאפשרות ואף ממליצות להביא את הכלב הקיים למפגש היכרות לפני האימוץ. עם חתולים, ההיכרות צריכה להיות הדרגתית במיוחד, בהתחלה דרך דלת סגורה או שער, כדי ששני הצדדים יתרגלו לריח זה של זה לפני מפגש ישיר. סבלנות בשלב הזה חוסכת עימותים ופציעות.
לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא מעשה של נתינה שמחזיר לכם אהבה ונאמנות בלי גבולות. כשמתכוננים היטב, בוחרים כלב שמתאים לאורח החיים, מכינים את הבית ונותנים לו זמן להסתגל, אתם לא רק מצילים חיים, אלא גם מרוויחים חבר אמיתי לשנים רבות.
