המורשת של הבאוהאוס בתל אביב: מה אפשר ללמוד ממנה לעיצוב הבית היום
העיר הלבנה היא לא רק אתר מורשת. העקרונות של אדריכלות הבאוהאוס רלוונטיים במיוחד לדירות ישראליות מודרניות, ומשפיעים על אור, אוורור ופשטות.
מי שמטייל ברחובות רוטשילד, ביאליק או שינקין בתל אביב פוגש אלפי מבנים לבנים עם מרפסות מעוגלות, חלונות סרט ארוכים וגגות שטוחים. זהו האוסף הגדול בעולם של מבנים בסגנון הבינלאומי, שזכה להכרה כאתר מורשת עולמית. אבל מעבר לערך ההיסטורי, יש בסגנון הזה שיעורים מעשיים לכל מי שמתכנן היום דירה, בית פרטי או אפילו שיפוץ קטן. האדריכלים שהגיעו לארץ בשנות השלושים לא העתיקו את אירופה כמו שהיא, אלא התאימו את העקרונות לאקלים החם, לשמש החזקה ולתקציבים הצנועים של התקופה. בדיוק אותם אתגרים שמעסיקים אותנו גם היום.
צורה שנובעת מתפקוד
העיקרון המפורסם ביותר של הבאוהאוס הוא שהצורה צריכה לנבוע מהתפקוד. כלומר, לא מתחילים מקישוט אלא מהשאלה מה החלל צריך לעשות. בתל אביב של שנות השלושים המשמעות הייתה דירות קומפקטיות, חדרים שכל אחד מהם משרת מטרה ברורה, ומעט מאוד שטח מבוזבז על מסדרונות ארוכים.
בדירה ישראלית מודרנית, שבה כל מטר רבוע עולה הון, זה עיקרון שכדאי לאמץ. לפני שבוחרים צבעים וריהוט, כדאי לשבת ולמפות את השגרה היומית: איפה אוכלים, איפה עובדים מהבית, איפה הילדים משחקים ואיפה מאחסנים. תכנון שמתחיל מהשאלות האלה מייצר בית נוח יותר, גם אם בסוף הוא נראה פשוט.
אור טבעי בלי לצלות את הבית
אחד הדברים המעניינים בבתי הבאוהאוס המקומיים הוא שהחלונות שלהם יחסית צרים ושקועים. זה לא היה מקרי. האדריכלים הבינו מהר מאוד שחלונות זכוכית ענקיים, כמו באירופה, יהפכו את הדירה לתנור בקיץ הישראלי. לכן הם יצרו חלונות סרט ארוכים ונמוכים, הוסיפו גגונים בולטים מעל הפתחים והשתמשו במרפסות כאלמנט מצל.
היום, כשהאופנה היא חלונות מרצפה לתקרה, כדאי לזכור את הלקח הזה. חלון גדול לכיוון מערב בלי הצללה מתאימה עלול להעלות את חשבון החשמל בצורה משמעותית. פתרונות כמו פרגולות, תריסים חיצוניים, זכוכית בידודית וגגונים יכולים לשמור על תחושת האור בלי לשלם את המחיר בחום.
מרפסות כחדר נוסף
המרפסות המעוגלות של הבאוהאוס התל אביבי הן כנראה הסמל המוכר ביותר של הסגנון. הן לא נבנו רק בשביל היופי. בתקופה שבה לא היה מיזוג אוויר, המרפסת הייתה המקום שבו ישנו בלילות החמים, תלו כביסה, אירחו שכנים ונהנו מהבריזה של הים.
בעיצוב עכשווי שווה להתייחס למרפסת כחלק אינטגרלי מהבית ולא כתוספת. כמה רעיונות שמתבססים על הגישה הזו:
- להמשיך את אותו ריצוף מהסלון אל המרפסת כדי ליצור רצף ויזואלי
- לבחור ריהוט חוץ עמיד שמתאים בסגנונו לריהוט הפנימי
- להוסיף צמחייה שמספקת צל ופרטיות
- לתכנן תאורה עדינה שמאפשרת שימוש גם בשעות הערב
פשטות שאינה משעממת
לא מעט אנשים מקשרים את הבאוהאוס עם קירות לבנים וחללים קרים. אבל בפועל, המבנים המקוריים היו עשירים בפרטים קטנים: מעקות מתכת מעוצבים, חדרי מדרגות עם חלונות אנכיים ארוכים, ידיות דלתות מיוחדות ואריחים מצוירים בכניסות. הפשטות הייתה בקווים הכלליים, לא בהיעדר אופי.
אפשר ליישם את זה גם בדירה פרטית. בסיס נקי ובהיר, ועליו כמה פרטים מוקפדים שמושכים את העין: מנורה מעוצבת, ידיות מטבח מיוחדות, אריח מצויר בכניסה או מדף עץ מלא. כך מתקבל בית רגוע אבל לא סטרילי.
חומרים מקומיים ועמידים
הבונים של שנות השלושים עבדו עם מה שהיה זמין: בטון, טיח, אבן מקומית ומתכת. הם לא יכלו להרשות לעצמם חומרים מיובאים יקרים, ולכן פיתחו שפה אדריכלית שמבוססת על חומרים פשוטים ועבודה מדויקת. חלק מהמבנים עומדים כבר כמעט מאה שנה.
הלקח לימינו הוא לבחור חומרים שמתאימים לאקלים ולאורח החיים הישראלי. טיח מינרלי שנושם, אבן שמחזיקה מעמד מול השמש, עץ מטופל שמתאים ללחות של אזור החוף. כדאי להתייעץ עם אדריכל או מעצב פנים לגבי חומרים שמתאימים למיקום הספציפי של הנכס, כי מה שעובד בירושלים לא תמיד מתאים לנהריה או לאילת.
שימור מול חידוש
מי שקונה דירה בבניין לשימור צריך לדעת שיש מגבלות על שינויים בחזית, בחלונות ולפעמים גם בחלקים פנימיים. לפני כל שיפוץ כדאי לברר מול הרשות המקומית מה מותר ומה דורש אישור, ולעבוד עם אנשי מקצוע שמכירים את התחום. מצד שני, דירות כאלה מציעות ערך ייחודי שקשה למצוא בבנייה חדשה: תקרות גבוהות, קירות עבים ששומרים על טמפרטורה ואופי שאי אפשר לזייף.
גם מי שגר בבניין חדש לגמרי יכול לשלב אלמנטים בהשראת הסגנון: קווים אופקיים, פינות מעוגלות, צבעים בהירים ופתחים מוצלים. זה לא עניין של העתקה אלא של הבנה.
תוכנית דירה שמאפשרת אוורור
עוד עיקרון שמאפיין את בתי הבאוהאוס המקומיים הוא אוורור עובר. האדריכלים הקפידו למקם חלונות בשני צדדים מנוגדים של הדירה, כך שהבריזה מהים תוכל לעבור דרך החדרים ולקרר אותם באופן טבעי. במקרים רבים הבניינים הועמדו על עמודים, מה שאפשר לרוח לזרום גם מתחת למבנה ויצר צל בקומת הקרקע.
בתכנון עכשווי, עם מזגנים בכל חדר, קל לשכוח את העיקרון הזה. אבל בית שמתוכנן לאוורור טבעי נעים יותר באביב ובסתיו, חוסך באנרגיה ומרגיש בריא יותר. כשבוחרים דירה או מתכננים שיפוץ, כדאי לבדוק אם יש אפשרות לפתוח חלונות בשני כיווני אוויר, ולהימנע מחסימת המעבר הזה בארונות או במחיצות מיותרות.
בסופו של דבר, הבאוהאוס התל אביבי הוא שיעור מצוין בהתאמה מקומית. הוא מזכיר לנו שעיצוב טוב לא מתחיל במגזין אירופאי אלא בשמש, ברוח ובאנשים שגרים בבית. מי שמאמץ את הגישה הזו ייהנה מבית נעים יותר, חסכוני יותר ובעל אופי שלא יוצא מהאופנה.
